'אפקט החממה' – על מחירה המוסרי של הסתגרות מהעולם

 

א.

חברות מסויימות מתפארות בהצלחתן לגדל את ילדיהן, ואולי אף לשמר את הקהילה כולה, בתוך 'חממה' של טוהר ובאקלים של נקיון רוחני. הביטוי 'הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו' הוא סיסמתם הקבועה והידועה. כאן לא ישמעו על שוד וגזל, רצח ואונס; לכאן לא יחדרו רוחותיו הרעות והמאיימות של העולם החיצון.

"מדוע צריכים אנחנו, ובודאי ילדינו, להיחשף לכל רוע וסטיה הקיימים בעולם? מדוע צריכה נפשנו הרכה 'להיטמא' בקריאה על מעשיו של כל צרוע וזב? מדוע לא נסגור דלתינו בעדנו, נאטום את חלונותינו, ונתחבא באהלנו הצנוע והחם, מפני חרב המשחית?…" – כך שואלים הם בתמימות ובכנות, ומיישמים את המסקנה המתבקשת.

אכן, מספר ארועים שהתרחשו בשנה האחרונה, ממחישים היטב, באופן שאיננו משתמע לשני פנים, את המחיר המוסרי שעשויה לגבות דווקא ההסתגרות מהעולם ומתלאותיו.

ב.

החברה בישראל סערה לפני כשנתיים עם חשיפתה של כת, שהואשמה במעשי התעללות בלתי נתפסים בילדים קטנים וחסרי ישע. בראש הכת עמד אדם שכינה עצמו 'רב', ואנשיה ראו בו מורה רוחני בלתי מעורער.

והנה לפני מספר חודשים התפרסם ברחוב החרדי, למרבה התדהמה וההלם, מכתב תמיכה במנהיגה של הכת המוחזק במעצר, בו מבטאים הרבנים את אמונם בחפותו, וקוראים לציבור לתמוך במשפחתו במימון הוצאות המשפט. על המכתב היו חתומים השורה הקבועה של ה'גדולים' החותמים על קריאות עזרה ציבוריות מסוג זה, ביניהם הרבנים אלישיב שטיינמן וקנייבסקי – בהחלט אישים מן השורה הראשונה. לצידם חתמו כמה מרבני ביתר עילית, העיר בה התגורר, המעידים מקרוב על היכרותם עם האיש ומעניקים לו מעין הסכמה ו'תעודת יושר'. (יצויין כי לאחר הרעש הציבורי שהתחולל פורסמו הבהרות והסתייגויות שונות, אך זה אינו משנה את עיקר טיעוני).

נראה כי מה שעומד מאחורי מכתב זה הוא בעיקר תמימות ונאיביות אין קץ, והעדר מוחלט של היכרות בסיסית עם נפתולי העולם ומחשכיו, ועם סבכיה ומסתוריה, האפלים לעתים, של נפש האדם. הרבנים שחתמו על המכתב באמת התקשו להעלות על דעתם, כי אדם שהסתובב בקהילה והיה נראה להם נורמטיבי והגון ואף מסר 'שיעורי תורה' במשך שנים, אדם ש'הדריך' אנשים בחסידות וביהדות, ושאת פניו מעטרות פאות ארוכות ועל ראשו בשבת 'שטריימל' הדור, ניהל במסתרים כת חושך מזוויעה שכזו. הלא הם מכירים אותו, הם בעצמם דיברו איתו, הם התרשמו מעיניו היפות ומחיוכו הרחב. לא, זה פשוט לא יתכן. זו בוודאי עלילה, מזימה.

קשה לתאר כמה ניתוק מהחיים האמיתיים נדרש בשביל לנסח את המשפטים הבאים: 'אנחנו מכירים אותו כאיש ישר והגון', 'שמענו את זעקת ליבו הטהור'. כאילו פושעים מסוכנים לא יכולים להתחזות לרודפי טוב ונוטפי נופת צופים, כאילו פתולוגיה של דו-פרצופיות סכיזופרנית היא לא חלק אינטגרלי מהדיאגנוזה של בריות מסוג זה.

כפי שנטען בפורומים חרדיים באינטרנט, הרב שהוביל את המהלך ושיכנע את חבריו לחתום, עשה זאת לאחר ששוחח עם עורך דינו של אותו אדם, ועם 'תלמידיו' ו'מקורביו'. שמיעת צד אחד הספיקה לו כדי לחרוץ משפט זיכוי נמהר, ולזלזל במחי יד בעבודתם הממושכת של חוקרי המשטרה. שהרי ללא ספק הוא מבין טוב יותר מכולם, בוודאי יותר מאותם חוקרים גלויי ראש, 'גויים דוברי עברית' שכמותם. מה הם בדיוק יודעים ומבינים, ומי הם שישפטו מישהו 'ממחננו', ועוד מישהו ש'עסק כל ימיו בתורה ויראה והרבצת תורה', כפי שנאמר במכתב.

ללא שמץ של מושג בקרימינולוגיה או פסיכולוגיה, ללא שמץ של מושג בדרכי חקירה ובירור מקצועי, מן הסתם גם ללא מודעות לקיומם של תחומי דעת אלו הדורשים לימוד יסודי, סמך אותו רב על חכמתו ו'טביעת עינו של תלמיד חכם', שהלא כידוע 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה', ו'ראש של גמרא' מבין כבר הכל לבד, ומי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל.

הרבנים שחתמו על המכתב, הם תוצרים מובהקים של המערכת החרדית. אנשים שמעולם, אבל מעולם, לא קראו עיתון שאיננו חרדי,  לא הקשיבו לרדיו, שלא לדבר על טלוויזיה, ולא קראו ספרות שאיננה מקורות יהודיים. העיתונות שהם קוראים איננה מספרת להם לעולם על רוע ועל רשע הקיימים גם קיימים בעולמנו, והיא מרימה על נס התעלמות זו. הנה אפוא התוצאה הבלתי נמנעת: מנהיגי קהילות שהם אנשים תמימים ונאיביים באופן מביך, נעדרי כושר שיפוט ויכולת אבחנה בין טוב לרע. אנשים האמורים להוביל ציבור ולקחת אחריות, אך הם חסרי כלים לבצע את משימתם. חרשים ואטומים לסכנות המתרגשות על סביבתם, עיוורים לרוע האורב מעבר לפינה. 'החממה' המפורסמת, שעליה גאוותם, מצמיחה בסופו של דבר פרי באושים של הגנה על פשע ורשע מהסוג החמור ביותר. לא מרוע וזדון, אלא מ'תמימות קדושה' ומסוכנת.

ג.

מקרה אופייני נוסף, זכור כפרשת 'האם המרעיבה'. גם כאן, רבנים נערצים והמוני עמך ישראל, בשיתוף פעולה של חלקים נרחבים בתקשורת החרדית, סירבו בכל תוקף לקבל את העדויות הקשות. תאוריות קונספירציה הזויות במיוחד התפשטו ברחוב החרדי כאש בשדה קוצים והתקבלו ללא עוררין. החרדי המצוי התקשה לעכל את המורכבות האיומה לעתים של החיים, ואת קיומן של הפרעות נפשיות כה קשות. האפשרות שאם יהודיה כשרה מבתי אונגרין, 'יידישע מאמע' עטויית שביס פרחוני, תרעיב ותתעלל בבנה כמעט עד מוות, נשמעה לו מופרכת והזויה, ובלתי קבילה בעליל. הוא לא קרא מעולם ב'המודיע' על אפשרויות כאלה, ולא שמע עליהן בחברה בה הוא חי. זהו בוודאי מוחם הקודח של רופאי 'הדסה' החילוניים, אמר הוא לנפשו, רק הם מסוגלים להמציא רעיונות כל כך משונים.

ד.

מקרים אלו התפרסמו מאד, אך כמובן הם רחוקים מלהיות יחידים. הגנה מימסדית על סטיות ורוע מסוגים שונים, בעיקר אלו הנעשים במחשכים, רווחת כידוע בחברה זו. ההסבר של התמימות וחוסר ההבנה הוא כמובן האפשרות הטובה יחסית עבור המגוננים, ויש בה, צריך לומר, סוג של סניגוריה ולימוד זכות עליהם. למרבה הצער לא חסרים כמובן גם מקרים אחרים, בהם קשה לחשוד במחפים כי אינם מבינים את אשר לפניהם, ועדיין הם רואים את עצמם כמי שעושים את הישר והראוי.

במקרים אלו אפשר לדבר על נכות מוסרית, הקשורה אף היא לסגירותה של הבועה בה הם חיים. ההסתגרות והניכור לעולם, גוררים עמם באופן בלתי נמנע גם אטימות מוסרית, תוצאתו של העדר היכרות וחוסר הפנמה והטמעה של ערכי יסוד מוסריים, אוניברסליים וכלל אנושיים, ההולכים ורווחים בחברה הכללית. ברוח זו ניתן לשמוע אנשים המדברים על כך שאין לחשוף אדם הפוגע בילדים, משום שיש לחוס עליו או על אשתו וילדיו, או במקרה של רב או איש ציבור שחטא, משום שייגרם בכך 'חילול השם'. מיותר להסביר את העיקום והעיוות של תפיסות מסוג זה ואת התוצאות החמורות שלהן, אך חשוב להבין את הרקע עליו הן צומחות: בית הגידול של 'המרחב המוגן', האטום להשפעות מן החוץ. לא השפעות של היכרות חיונית עם צדדיה הקשים של המציאות, וגם לא השפעות של תפיסות עולם ראויות ונכונות .

אכן, אשליית החממה היא מקסם שוא מתעתע. יש רוע בעולם, וחובה להכירו וללמוד עליו, ולפחות להיות מודעים לקיומו. רק כך ניתן לקוות כי אפשר יהיה להכין את כלי המלחמה נגדו, ולשאוף אל הצדק והטוב.

13 מחשבות על “'אפקט החממה' – על מחירה המוסרי של הסתגרות מהעולם

  1. כרגיל (ב"ה התחלנו להתרגל לבלוג המעולה שלך) כתיבה נקיה, בהירה ומעניינת. חושפת נקודות חדשניות שאינן נראות לעין. מחכה לבלוג הבא!

    • נתנאל תודה!

      אגב, רשומה בודדת בבלוג נקראת 'פוסט', כך שהתכוונת לומר שאתה מחכה לפוסט הבא, או בעברית, לרשומה הבאה.

  2. האם באמת תמונת העולם החרדי כה קשה? האין גם שם דמויות מוסריות היודעות לצאת חוצץ במקרים כגון אלו? ואם יש, האם אלו הם דווקא אלו שנחשפו למוסריות האוניברסלית? האם החרדיות כשלעצמה לא הצמיחה אנשי מוסר?

    • תמר תודה.

      הדיון שקישרת אליו מעניין לכשעצמו, ובוודאי הוא משיק למה שכתבתי, אך קשה לומר שהוא 'עוסק בדיוק בנושא זה'.
      ראי גם בתגובתי למוישי, בה מיקדתי את הנושא הספציפי שכתבתי עליו כאן.

    • בגויים וביהודים לא יתחשב

      חושבני שכמעט כל אחד שיש לו "שייכות" לצבור החרדי מרגיש כי קיימת איזושהי מערכת של הכוונה/כפיה חיצונית למידור מהעולם הגדול. ברצוני למפות את התופעה, לתהות אם היא מכוונת, ואם כן מה מניע את המכוונים.

      ה"עצבים" המניעים אותי לכתוב זאת נבעו מהאשכול אודות פחד מהחשפות.

      א – תיאור המצב

      קיימת מערכת הדואגת (במכוון או שלא במכוון) כי אנשים יהיו מכווני מסגרת. אנשים לא יוכלו ולא ירצו להתעניין בעולם אלא יתרכזו בעולם החרדי בכל לבבם, נפשם בכל ומאודם.

      המערכת בנויה כך שלאחר שנשאבת איליה ההמלטות קשה.

      החל בגיל הגן. ילד נשלח ל"חיידר". הלימודים ארוכים. גם אם בדר"כ אינם "צפופים" (!) אך בנויים כל שידרשו חלק כזה מהיום שלאחריו ילד רגיל אינו יכול להשלים לימודים אחרים וקשה לו גם להתעניין במשהו רציני אחר. בנוסף הילד מחונך להיות מנותק מהעולם החיצוני, אין מזכירים כמעט אותו ונוטעים בו מנטליות של ריחוק ממנו. כנ"ל בישיבות קטנות. בסמינרים הלחץ גדול יותר וכבר ניתן לפסול לפי כשרות האחים. אם חלילה אחד נשלח ללמוד במקום שאינו בתוככי המחנה – יוק.

      גם בסמינר – אותה נטיה של התנתקות מנטלית מהעולם, אם כי ברמה פחותה מעט – בגלל החיכוך הקטן עם לימודי החול.

      בישיבות אין צורך לומר, – התנתקות כמעט טוטלית. לא ממנעמי המודרניזציה והשגי העולם, אלא ממקורות כוחו של העולם. "עולם הפוך". בוז לכל ידע שאינו שאוב ממקורותינו (המצונזרים, כמובן, כי מקורותינו שהעריכו את "חכמה בגויים תאמין" מצונזרים).

      הסמינרים – מבחינת הכנה לחיים של התשתית הכלכלית של אברך רב ילדים- הינם אסון. הבנות מחונכות לחוסר מוטיבציה (יש חריגות, אבח הרוב) ולצייתנות עיוורת. המלחמה באקדימזציה ובאפשרות להתפרנס ברווחה תמוהה אם אינה מתפרנסת מהפחד מהחיכוך בעולם, ובפרט בחכמיו.

      בכוללים – בדר"כ המערכת כבר מגיעה למצה של "טייס אוטומאטי", האדם אחרי שנה שקוע בתלאות הקיום (לילד בן 20 יש כבר ילד או יותר). תלאות הקיום מתעצמות בגלל העוני המכוון. כך גם האישה. וכבר אין מקום לחשוב, לנסות ללמוד מקצוע תוך כדי חיכוך עם חלקו החכם של העולם. אתה כבר קנוי, עבד עולם.

      מעבא לכך – מלכוד השידוכים. אם לא "תתנהג יפה" ילדיך והפרט ילדותיך יסבלו, והפרט לאור החינוך שמקבלים/ות, שהאי חרד"לניק טוב מתאים אולי (במחוזותינו) לגרושה עם 4 ילדים… . ברגע שהילדים מעורבים – האדם משועבד.

      נסה למשל לבקש מראש כולל גדול ללמוד רק בבוקר בטענה כי אחרה"צ אתה מספסר בבורסה, פותח מכירת טיטולים בבית לפרנסת 6 ילדיך וכו' – מן הסתם יסכים. נסה נא לומר לו שאחרה"צ אתה נרשם לאוני הפתוחה ללמוד מקצוע – מן הסתם יסרב. האם לא גם בגלל עקרון המידור?

      במסגרת זו גם המלחמה באינטרנט, באתריו החרדיים, ב"נייעס" וכל מיני שטויות ושאינן שטויות. הקו הוא – מידור וכליאה.

      אני מכיר אנשים ש"זכו" (עם או בלי מרכאות, לא משנה, תלוי בגופו של עניין)להשתדך עם בתים של ת"ח אמיתיים בעלי מעמד ופתאום, כשבאים לבקר בשבת ונכנסים לחדרי חדרין (ולא רק לסלון) ראו שהספרים שהם קראו בהחבא מונחים שם על המדף (כי באמת למה לא לקרוא אוהל הדוד תום או קלאסיקה לנוער וגם יותר מכך). אבל לצבור משדרים (לאו דווקא אותם ת"ח) שהספרות זרה אינה ראויה. הסיבה האמיתית אינה בטול תורה אלא הדרה מהעולם.

      זכור לי כי בספר הספורים אודות הרב יעקב קמינצקי מובא כי מישהו שאלו אודות קריאת ספרים והוא ענה כי בזמנו לא היה בחור ישיבה שלא קרא מלחמה ושלום. גם הוא לא התכוין כפשוטו (אני מניח שהרב שך לא קרא…) , אבל בוודאי שחשב שאין בכך נזק. והוא הדין בקריאת צייטונג (טיימס, מן הסתם שונה מעט מיתד) שלא פסל. ומן הסתם זו הסיבה שהרב קמינצקי ממודר (יחסית) כאן.

      לא רק העולם החיצוני ממודר. גם מי שמאמין עקרונית בפתיחות והתאמה לשכל האנושי הבסיסי ממודר ולכן כתבי הרמב"ם ובנו ממודרים יחסית וכפי שנוהגים לומר בעדינות "אין אנו תלמידי הרמב"ם בזה" (למעט מה שא"א למדר, היד, הקדמות לפיה"מ, המספיק). אפילו התנ"ך, המציג תמונה של "עם נורמלי" מעט ממודר.

      קרית ספר כמשל:

      אין תחבורה ישירה לת"א. מישהו שאל את התושבים? אני שאלתי כמה וזה לא ביוזמתם. מישהו רצה שלא יהיה קשר ישיר עם עיר החטאים. אבל לא בגלל החטאים (שהרי אין אברך הגר שם חשוד על כך וודאי אינו חשוד שיהיה לו כסף לכך). חושבני שהסיבה העיקרית היא הפחד מעבודת נשים שם. אפילו אוטובוס שיסע לירושלים ויעצור בצומת שילת חושבני שאין או כמעט אין, כי חלילה יתערבו אנשינו עם אנשי מודיעין תחתית שאינם שותו"צ ושמא תשה אישה כשרה ליד אישה חילונית כמה בקרים באבטובוס ותתפתח שיחה ומי יודע….

      כדי למנוע חיכוך נוצרו מקומות עבודה המוניים שם. לכאורה רעיון מבורך (חוסך חיפוש עבודה, מביעה ארוכה, מעון וכו') אבל שוב אותו הרעיו – ובשכלול – שלוט על הציבור וכוונהו ונתקהו מחיכוך חיצוני. לא עוד אלא שמקומות אלו מושכים מעבידים בהבטחות של שכר נמוך מאוד ועבודה מסורה (כמעט עבודת עבד) (ובמאמר מוסגר – גם מי יודע כמה דיוידנד גורף העסקן היזם, אם.. ואולי לא). מלבד הניתוק יש רווח נוסף, הציבור עני, קשה יום ואין לו זמן. ממילא עסוק בתלאות הרגע ואינו נושא עיניו לטווח ארוך. שוב הדקנו את שליטתנו עליו.

      לפיקוח ההדוק הפרטני שם – אפילו לא נכנסתי (ויעויין בפרשת ההכשר לעלונים שמכניסין לתאי הפוסט)

      ב – תהיות

      האם התופעה מכוונת או נוצרה מאיליה? מצד אחד הכל נראה כפאזל מושלם וממילא מעשי מוכוון. אבל האם באמת יושבים זקני ציון ומתכננים זאת, מתכוונים לאמלל ולאטום דור שלם? לגרום לדור להיות אברכים מבלתי יכולת לעשות דבר אחר ועם זאת לגרום כי נשותיהם לא תרווחנה היטב בהעדר אקדמיזציה? האם אין בכך השמצה לומר שמגדולי ישראל יש שיתכנתו כך את הציבור למסכנות ללא סיבה מספקת? האם האמת הם כה ממולחים וכמה מתוכננים עד שהצליחו ליצור מערכת כזו מושלמת? לאור ההישגים הפוליטיים הכלליים של מערכת זו – מסופקני.

      אולי מדובר ב"אבולוציה", ז.א. שאמנם השאיפה הכללית למידור קיימת. המערכת הזו פשוט אימצה ומאמצת כל הזמן,במודע או שלא במודע (מן הסתם שילוב), גחמות שמתאימות לה, למטרותיה, לשרידותה ולשרידות השחקנים הראשיים שבה (חושבני שהם הדרג המפעיל את הרבנים). כי הרי אין להכחיש שיש שכבה מסויימת המפיקה תועלת גדולה ממצב זה. אבל נראה שיש שאיפה בסיסית למידור.

      ג. – המניע הראשי ותוצאותיו

      חושבני שהרבנים ה"ראשיים", קובעי הקו, מרגישים אימה מהעולם הפתוח,הסרוג, החילוני. הם מרגישים כי העובדות והמדע "גדולים עליהם", מיכולת התמודדותם ומיכולתם להעביר לציבור. איני יודע אם הם עצמם מאמינים בכך שכל אגדת חז"ל הינה כפשוטה, שהעולם קיים 6000- שנה, שחז"ל ידעו את הגילויים המדעיים שיתגלו עד סוף כל הדורת, שהתקטנו הזיתים והאנשים וכו' או שלפחות חושבים כי רוב הצאן, שכבר הורגלו כך שנים, לא יעכלו זאת (בוודאי שיש בזה גוונים וגווני גוונים,חוששני שאצל רובם הגדול הנטיה היא לאפשרות הראשונה ובעוצמה גדולה יחסית). כרגע אין זה הנושא מדוע הם חושבים כך והאם זה נכון. זו נקודת המוצא העובדתית, ובין השאר יעיד פולמוס סליפקין שהובא כאן.

      לא רק העובדות והמדע – גם ללא זה הם חוששים מזליגה לחילוניות כי זה יותר נוח, יותר קורץ ויותר עכשווי ונראה רלוונטי, מטעמים חברתיים וסוציולגיים ותועלתניים.

      היות וכך,ברור להם כי מגע עם עולם בחיצוני בכלל, ועולם הידע והמדע הפרט, ימוטט את אמון הצאן בדת כפי שהיא מוצגת לו, או את האפשרות לאמון בדת בכלל כפי שהם מבינים אותה (תלוי מה דעתם האמיתית, כאמור לעיל) ואת הרצון והנכונות להיות דתי. אין חכם כבעל הנסיון. זה כבר קרה פעם. לא נעים להזכיר מפלות נשכחות אבל ההשכלה ניצחה את עולם הרבנות ב 80 השנים שלפני מלחמה"ע ה 2, והם יודעים זאת היטב. לכן נעשים מאמצים אדירים למדר את ההציבור ולמנוע ממנו גישה למקורות מידע מדעיים, אקדמיים וליולם החיצון בפרט. פלא, אבל הדבר בינתיים די מצליח

      במאמר מוסגר, קשה מרוד להצליח בכך ללא שליטה כלכלית באנשים, וזה חלק מהותי מהסיבות לנסיונות שתוארו לעיל לשלוט בכלכלתם (עבודות עדריות בק"ס בתנאים גרועים יחסית) ובהתנגדות לאקדמיה, כי זו תוביל לעצמאות כלכלית.

      היות וכך, מדוהר ב"חיי נפש" של הדת ולכן חושבים רבנים כי מותר וחובה לכווין את הצבור כך, על אף הנזק הגשמי האדיר. יתכן מאוד שאין הפרטים מתוכננים, למעט המטרה הראשית, אלא שהכל משועבד איליה והמערכת מאמצת כל נטיה הפועלת לתועלת המטרה. פרט המתאים לקו הכללי מתקבע וכך דוהרת הדת לכוון שדוהרת.

      קשה לי להאמין כי אי מי תכנן להשריש אמונה כזו במיסטיקה כפי שצמחה בצבור הליטאי ב 25 השנים האחרונות. סביר גם כי רוב הרבנים אינם מאושרים מכך. ובכל זאת – מי יוכל להתנגד לה, כאשר צריך למצוא מקודדת משען נגד הנטיות השכלתניות ר"ל, וכך קורה כי בעוד לפני 25 שנים מי חלם שבחוגים מסויימים יחלקו נשות רבנים סגולות הדבר קורה היום.

      אולי זו גם הסיבה לפסקים מסויימים הנראים תלושים ומתעלמים מהמציאות ואולי אף משורת הדין (לדוגמה – קוי מהדרין), באשר הם תורמים לניכור והדרה. הכלל מגמת החמרה משרתת כוון זה. נסו להשוות את פסקי הרב פיינשטיין לפסקים כאן ועכשיו. אפילו ההתעלמות מהתכלת נובעת (בחלקה) מהרתיעה מהסתמכות על אמצעים מדעיים.

      חושבני שזה גם חלק מהסיבה להתנגדות העיקשת למדינה כמוסד – הרצון ליצור יחס מתנכר כדי לתרום להתבדלות. מסתבר שהדרה זו מהעולם יש לה חלק לא קטן גם בהתנגדות לצבא (גברים ונשים), שאין "מערבב" גדול ממנו.

      אגב- מקום להרהורים נוגים כיצד נושא אחד, וחושבני ששגוי, משפיע על התפתחות הדת.

      ד. – האם זו תופעה שתתקבע?

      לדעתי גישה זו חסרת סיכוי לטווח ארוך ולו רק בגלל גורם אחד – הכלכלה.

      הכלכלה תכריח את החרדים להתערות בחברה. איני יודע איך והאיזה קצב תהליך זה יתיישם, אבל הוא חייב לקרות היות והחילונים לא יסכימו לאורך ימים לכלכלנו. ככלל, אין אפשרות להתכלכל ללא ערבוב ופעפוע. חלק אמנם ימצאו פרנסות חרדיות או בשוק החרדי, אך ככלל הזרם הראשי (ובפרט המתוחכמים יותר) יתערו במקומות עבודה כלליים. השיטה של קבוצה חרדית הבאה בחצי חינם (כפי שקורה במשרדי תכנה רבים לגברים ונשים) ואף במשרד גדול לראיית חשבון בבני ברק) עובדת כל עוד מדובר בזרם דק. לשיטפון לא תוכל לעבוד, גם מצד המעבידים וגם מצד העובדים.

      גם אם יצביע המצביע על קהילות בחו"ל שחבריהן עובדים "בחוץ" ונשארות בגורות במחשבתן אין זו ראיה. שם ההתערבות היא עם גויים וזה שונה מהותית. מלבד זאת – אין לי נתונים אך אני משוכנע שגם שם יש פעפוע מסויים.

      כללו של דבר – ההחשפות לחברה הכללית בלתי נמנעת. החשפות זו יוצרת תמריץ גדול למחשבה שניה, הבנויה על אדני ההגיון הישר כפי שהעולם רגיל, על מצבך ומצב אמונותיך.

      עצם התופעה כי אנשים בני 30-50 (עם כל המשתמע מבחינת אחריות למשפחה שיש לה צרכים כלכליים, הכרת ערך עצמי ועוד) ייאלצו לצאת לשוק הכללי כשאין אומנותם בידם וייהפכו לתאיילנדים של החילונים עלולה לגרום לאכזבת משמעותית מההנהגה, והיות וכיום "תמונת הדת" תלויה בהנהגה (ולא משנה אם בצדק או לא) תהיה לזה השפעה משמעותית על מצב הדת. ומה עם בניהם בני ה 14 שיראו את אביהם שוטף כלים במסעדה בהכשר ברבנות ל"ע… , מה תהיה השפעת הדבר על דתם?

      לטווח ארוך אין לתופעה קיום, השאלה היא אם לקהילה יהיה שכל ומזל לעבור את השינוי בשלום מבחינה דתית (וכלכלית) או שימשיך להגרר אחרי המאורעות ללא ראיית מולד.

  3. שלום לך,
    אהבתי.
    הנקודה אותה אתה מאיר היא יפה ומשמעותית, ואכן ראוי שלפחות מנהיגי קהילות יהיו מעורבים יותר בעולם.
    עם זאת, דומני שהחיים מעט מורכבים יותר,
    ויש גם סיבות לא רעות להסתגר (ולו מעט) מן העולם.
    אינני בטוח שהחברה ה"פתוחה" ה"נאורה" ו"הלא מסתגרת" יותר נקייה מזוועות- דומני שלהיפך.
    ברכה וטוב

    • מוישי תודה.

      לא התכוונתי להציב כאן 'מד זוועות' השוואתי בין החברות, בנוסח העיתונאי החילוני ששש להצביע על 'אנס חרדי', 'גנב דתי', וכיוצא באלה.
      ביקשתי בעיקר להאיר היבט מסויים מאד, כיצד דווקא 'החממה' עשויה להצמיח הגנה על מעשי פשע, מעודף תמימות ותלישות.
      בדיוק כמו שכתבת, 'החיים מורכבים', ופתרונות פשטניים של 'סגירת דלת מהעולם' אינם מספקים הגנה אמיתית והתמודדות ראויה, וזו הנקודה שרציתי להצביע עליה.

  4. יישר כח לכותב

    לשאלת תם.
    וודאי שיש, רק משום מה קולם לא נשמע ואם הוא נשמע הרי הוא חשוד מיד.

  5. השמטת, בכוונה או לא, את הפרשה המזעזעת של "אנס הכלות" בוויזניץ לפני כמה שנים.

    לולי הסגירות שבהן גדלו הנשים הצעירות הללו, אין ספק שהוא לא היה מצליח להפיק את זממו. על זה אמרו, ולאו דווקא יהודים מבני עמנו, "הו, תמימות קדושה"…

    • אכן, הדוגמא הזו היא אולי אחת ההמחשות הקשות לטענה שהצגתי כאן.

  6. השלמה
    רק עתה, באיחור אופנתי של יותר משלוש שנים ראיתי את תגובתך. ייש"כ!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s