לכל איש יש שם?

השמות בקטע הבא בדויים, אך המציאות שהוא מתאר אמיתית וממשית לחלוטין.

קהילת לייבניץ היא קהילה חסידית ידועה ונכבדת בישראל. על שורותיה נמנים כאלפיים בתי אב, הפזורים ברוב הריכוזים החרדיים בישראל.

האדמו"ר הקודם מלייבניץ, ר' שלמה רוזנברג, מייסד בית לייבניץ בארץ ישראל וממלא מקומם של אדמו"רי לייבניץ הקודמים במזרח אירופה, נפטר בשיבה טובה לפני כעשר שנים. בהתאם לצוואתו יושב על כסאו בנו הבכור, האדמו"ר הנוכחי מלייבניץ ר' נפתלי רוזנברג.

דמותו הנערצת והלבבית של האדמו"ר המנוח חקוקה בליבם של חסידי לייבניץ, צעירים כמבוגרים. רובם ככולם רואים לעצמם זכות וחובה קדושה, לקרוא לבנים הנולדים להם בשמו של הרבי, שלמה. קשה למצוא יוצאים מן הכלל בענין הזה. עשרות רבות של תינוקות בנים נולדים מדי שנה בקהילת לייבניץ (מלבד בנות כמובן…), וכמעט בכל מעמדי הברית, נשמעת ההכרזה על ידי האב הטרי והנרגש, 'ויקרא שמו בישראל… שלמה'.

קהילת לייבניץ מורכבת כאמור ממאות בתי אב, בתוכם בולטות כמה משפחות ענפות, המהוות את 'לוז השדרה' של הקהילה. משפחות אלו ותיקות ומושרשות בקהילה. אבות אבותיהן של משפחות אלו יצקו מים על ידיו של האדמו"ר הראשון מלייבניץ, מייסד השושלת, במזרח אירופה של המאה ה-19. משפחות אלו, מלבד שורשיהן המוצקים וההיסטוריים בחסידות, ניכרות ובולטות גם בממד הכמותי. כל אחת מהן מסתעפת לעשרות בתי אב, לעתים למעלה ממאה, ומונה בנים ובני בנים, נכדים ונינים. משפחות כאלו למשל הן משפחות  טננבוים, שפיצר וגוטמן.

גולת הכותרת של מוסדות לייבניץ והמוסד המרכזי של הקהילה, היא ישיבת 'אהל דוד' – לייבניץ, הממוקמת בירושלים, בסמיכות לחצר האדמו"ר. רובם המכריע של צעירי לייבניץ נשלחים על ידי הוריהם ללמוד בישיבה המרכזית לתקופה של שבע שנים לפחות, למען יספגו אל נשמתם בשנות נעוריהם את עולמה הרוחני והווייתה של לייבניץ.

התוצאה המתבקשת והבלתי נמנעת היא כזו: בדור החדש והעולה של החסידות, המורכב עכשיו מילדים צעירים אך ימלא בשנים הקרובות את ספסליה של ישיבת לייבניץ, ישנם מאות ילדים ששמם הפרטי הוא אחיד, 'שלמה'. יתירה מזו: כתוצאה מהדומיננטיות הכמותית של שמות משפחה מסויימים, ילמדו בישיבה עשרות נערים ששמם הפרטי ושם משפחתם יהיו זהים לחלוטין. כאלה למשל יהיו השמות – שלמה טננבוים, שלמה שפיצר ושלמה גוטמן. כל אחד מן השמות הללו יהיה  שמם של עשרה תלמידים בישיבה לפחות, ומן הסתם אף יותר .

מציאות זו, אין דרך אחרת לומר זאת, מעקרת כמעט לחלוטין את עצם מושג ה'שם', המהווה אחד היסודות הבסיסיים והקמאיים של הציוויליזציה האנושית. מטרתו של מתן השם היא זיהוי, מיון והבדלה. אדם כי ייכנס בעוד מספר שנים להיכלה של לייבניץ, ויזרוק לחלל האוויר את השם 'שלמה', יזכה מן הסתם בתגובה לעשרות פנים צעירות שיסתובבו אליו בשאלה ובתהייה, שמא נתכוון אליהם. גם קריאה בשם המלא, הכולל את שם המשפחה, לא תשפר בהרבה את המצב.

החברה החרדית מתמודדת אולי עם אתגרים קריטיים וממשיים יותר, אבל מסופקני אם ניתן למצוא המחשה ציורית חדה כל כך, למחיקתה של זהות אישית, ולשיטוח קולקטיבי, ולו ברובד חיצוני וסמלי, של הבדלים אלמנטריים ומתבקשים בין איש לרעהו. כולם כולם כבני מרון, בני בלי שם, על המעלות בשולחנו של הרבי.

בשירה המפורסם כותבת זלדה, 'לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים, ונתנו לו אביו ואמו'. מסתבר שבחברות מסויימות אין 'שם לכל איש'. להרבה אנשים, הרבה מדי, יש שם אחד, אחיד.

14 מחשבות על “לכל איש יש שם?

  1. הזכרת לי קטע מספרה של זיידי סמית "שיניים לבנות". היא כותבת על חברת מהגרים הודים ומזרח-תיכוניים בלונדון (אם איני טועה). באחת המשפחות נקראים כל הבנים "עבדאללה". כלומר, לכל האחים יש שם זהה – "עבדאללה". הסיבה לכך, כפי שאומר האב היא שילד צריך לדעת שהוא לא משהו מיוחד ויש עוד כמוהו, אדם צריך לגדול צנוע ולא לחשוב שמגיע לו משהו מיוחד בעולם. אגב, לצרכי נוחות בלבד נוספו לבני המשפחה גם שמות אנגליים, וכך ניתן למצוא ביניהם את עבדאללה-טוני, עבדאללה-טום וכו'.

    • תמר תודה, ההשוואה מאלפת.

      מהקטע שאת מצטטת נראה שהשם הכפול ממחיש את כפל הזהות. 'עבדאלה' מייצג את השם מהעולם המסורתי, והוא אכן אחיד לכולם ושטוח, והתוספת האנגלית – טוני, טום – מבטאת את החלק המודרני של הזהות, שמאפשר אכן אינדיבידואליות וייחוד, בניגוד ליומרתו של האב.

      אגב, גם במציאות שכתבתי עליה נוצרים פתרונות של כינויים שונים ומשונים, שהלא כמו שכתבתי, שם מבדיל ומזהה הוא צורך בסיסי של האדם, ולו ברמה פרקטית.

  2. אכן, אני מסכימה איתך. אני לא בטוחה אם כך זה בספר, אבל מתאים לי שאת השמות האנגליים בחרו הילדים לעצמם…

    אגב, נדמה לי כי זה תמיד היה כך (פשוט המספרים היו אחרים), לפחות לגבי שמות בנים. לגבי שמות בנות תמיד היה מבחר קטן יותר (כמה שמות נשים יש במקרא? ובספרות חז"ל?) ולכן השתמשו הרבה מאוד בשמות שהיו נפוצים בסביבה (ועכשיו, כמובן, הם הפכו – אצל האשכנזים בלבד – למסורת בפני עצמה ופתאום "פייגה", למשל, הוא כבר שם קדוש של ממש ואכמ"ל).

  3. פינגבק: וובזולות גורגנזולות, בלשים כזבים ובתי משפט – טור ליום ששי | ספר חברה תרבות

    • אכן, לייבניץ לא לבד.

      סיפרה לי אשה שעבדה תקופה בהוראה במוסד חב"די, על התדהמה שאחזה בה כשפתחה את היומן ביום הראשון ללימודים, וגילתה שכל הכיתה, למעט בנות בודדות, היא רשימה ארוכה של 'חיה מושקות'. היא לא הבינה איך היא אמורה לעבוד בכיתה כזו. במשך הזמן היא הכירה את הכינויים המשניים, זאת היא חיהל'ה וזאת היא מושקי וכו', ובצירוף עם שמות המשפחה היא למדה להסתדר.

      המעניין הוא שבחב"ד זה קיים גם בשמות הבנות, וזה קשור לכך שבחב"ד הבליטו גם את דמותן של הרבניות, אולי כחלק מהמודרניות היחסית שלהם, ואולי גם כעוד צד של האדרת הרבי והגדלת כל צד בחייו. בקהילות החסידיות שאני הכרתי לא היתה בולטות כזו ל'רבנית', וממילא פחות היתה קיימת התופעה של קריאת שם לבת בעקבות הרבנית המנוחה, אם כי זה בהחלט קיים, אך ללא השוואה לשמות הבנים.

  4. ומה קורה כשמוסיפים את שם האב? הרי שמות משפחה הם התפתחות יחסית מודרנית. פעם היה רק שם פרטי ושם האב.

    • אכן, ההוספה של שם האב היא תופעה רווחת בהחלט. זה נאמר במין ניב יידישאי כזה (למשל 'שלמה דוד'ס', או 'חיים משה'ס', וכיוצא בזה).

  5. פתרון מקובל בד"כ לקרוא בכינויים שונים(חיים, חיימקה, חיימי, לכל נער שיש לו מקביל בשם.

    נ.ב.. הבעיה מצויה רק עד סיןם לימודים. אח"כ כל אחד פונה לדרכו, ומצוי בעיר/ קהילה/ עבודה אחרים.

    דבר זה קורה גם במשפחות. נאמר שבמשפחת טננבום היה סב נערץ, ונכדיו קוראים לבניהם על שמו. זה מגיע לעשרות. וזה מצב מוכר.
    פתרון, בתוך קהילה- כינוי חבה מזהה. בחוץ, אין בעיות.

  6. כמו שכתבו כבר אחרים לפני, מסתדרים.
    יש כינוי, יש שם אב או אם, שמות משפחה, אף אחד, אבל באמת אף אחד, לא נעשה "נטול זהות אישית" בגלל שיש עוד כמה מנחם מענדלה או חיה מושקה בכיתה.

    מחיקת הזהות, ואולי יותר נכון, דיכוי האישיות והאינדבידואליות נעשה בעיקר דרך הציווי האולטימטיבי "עליך להיות כמו כולם!" אפילו אם הנושא הוא צבע הגרבים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s